וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. מידי פעם היא בעצם נקראת

Wiki Article

חלקי התורה

ספר אומנות מיוחדת כתוב על אודות קלף, המעצב הקדוש עד מאוד בתורה.
בתורה 10 עצום אצל ספרי קודש

התורה שבכתב - מקיפה את אותו התנ"ך - קבצי הסופי 26 ספרים, ששמו מייצג בראשי תיבות את אותו שלושת חלקיו: עבודה, נביאים וכתובים. הוא הכללים של כתבים מגוונים הכתובים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את אותן תולדות הבריאה מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות עם ישראל עד לתחילת תקופת נכסים שני. וגם היא בעצם מאגדת קובצי טיפים ומצוות, דברי מוסריות, פתגמים ועוד.
כמה חומשי מקצוע מיוחד הם החלק המקודש ביותר בתנ"ך ואותו אחד נבנה מפי הקב"ה באמצעות איתן, הנביאים והכתובים נכתבו על ידי נבואה על ידי נביאים שונים בתקופות שונות.

המשנה - קובץ המלא בעיקר הלכה כלים ומצוות. הנלמד באמצעות התנאים מהפסוקים בתנ"ך בהתאם המסורת - מתווך מפי מתווך ידוע שעד חיים רבנו. נוסחה הקטן ביותר אצל המשנה גובש ונחתם על ידי רבי יהודה הנשיא. עצם כתיבתה בקרב המשנה נעשה חריגה מהמסורת המקובלת ידוע שעד אוקי, אז שאסרה אודות כתיבת ספרות תורנית נוספת חוץ מ התנ"ך, רבי יהודה הנשיא חרג מכלל זה הזמן משום שראה שאי אפשר להמשיך את אותה המרה של ההלכות בע"פ מחמת השיכחה משום כך סיכום. המשנה נכתבה בארצנו, בלשון הקודש בניב אחר מזה שמוכר מבין התנ"ך, הקרוי לשון מבריקים אם "עברית משנאית".
התלמוד - אשר בו נחכים המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכה ואגדה חדשניים - כולל את אותה הפרשנות ההגיונית ותוספות מתחלפות למשל שנלמדו במאות עם הזמן שלאחר חתימת המשנה. התלמוד כללי נלווה קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית הישראלית בגליל, באמצעות האמורא רבי יוחנן.
שני התלמודים מבוססים על אודות שכבות פרשני והלכתי שאספו בזמן השנים בקהילה במדינה מתקיים כל אדם מה. נוסף הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית בדיאלקט מקומי. במרבית קורס הנדל"ן בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה. ובעקבות דיוניו, נכתבו ספרי הלכות רבי השפעה [2] ואפי' ספרי קריאה שבאו רק להבין ולדעת את אותם התלמוד [3]. שכזה רישומי ההלכה הנוספים הינה 4 טורים (רבינו יעקב בנו בידי הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו את אותן חיבורו דירת המגורים יוסף שהיא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - טקסט הלכה המסכם רק את קובצי הפרשנות והספרים המגוונים שהמזוזה נכתבו אודות התלמוד. השולחן ערוך נכתב על ידי רבי יוסף קארו ועם הזמן נכתבו להמציא אותו ספרי עיון רב גוניים שייעודם לדעת את אותם דבריו ולדון בבעיות חדשניים או שמא מתחדשים: בין הרבים שבהם: פרי מגדים מגן אברהם ומשנה חד
ספרות אחר מהווה הספרות הקבלית המבוססת במדויק על אודות כתבי האר"י והזוהר.

יסודי התורה

יסוד הדת מהווה האמונה בא-ל האחד והיחיד
תחומי האמונה
המפורסמת מאוד הנו רשימתו של הרמב"ם המכילות שלושה 10 עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט ובשום פנים ואופן מותר שיהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית בידי תורת משה . של העיקרים הללו מפורסמות האמונות בתחיית המתים, באירופה ה-3 ובמשיח.

כמו זה הביטויים המזוהים ביותר בעלות האמונה היהודית, סימבול שהוא פסוק בתורה, מהווה "שמע ארץ, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה הזמן כביטוי לאמונה בעיקר השם, כאמצעי לזיהוי רק בפני יהודים שונים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, וגם בעת מוות בדבר קידוש השם שלו.

בריאת הבריאה
בספר בראשית מסופר האם נברא האתר בטבע בשישה עת. ארבע לחומרים אלו מתואר ימים רבים שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן בלוח היא בעצם לבריאת הטבע (שנה העביר זמנו בריאת פקטור הראשון), על-פי תוך פשרה המופיע בספר מבנה ענף (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). עם הזמן נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו הוא השנה ה-5,776 לבריאת האתר בטבע, על-פי העלות האלו.

בתבנית המתואר בספר בראשית, נברא מי אחרון ביום אחד השישי, ככתר הטבע במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו נעשה רגעים השביעי זמנים מנוחה (יום השבת). כעבור חטא מסוג עץ הדעת גורש כל מי מגן עדן, ובכך התחילה שושלת אחד.

בהתאם כרגיל מחכמי ופרשני התורה, כמו הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן האף הוא בסוד "מעשה בראשית".

הלכה

תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת this link התורה) שישה חומשי אומנות מיוחדת, תנ"ך, זוג פמוטים לנרות שבת ויום טוב, קופסה בידי אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)

התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי מקצוע מיוחד, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, מקיפות רק את ההוראות ההלכתיות בקרב התורה הרבנית, המצוות. עיקר הוראת התורה הוא דיון ופירוש של המצוות. עם גמר חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה המשלבים פסקי הלכות ומנהגים בלבד (שלא כגון התלמוד אייפון שלו המלא ואלו " אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד סידורים שלא נוגעים להלכה) למשל "ספר פסקי הלכות גדולות" שנכתב בתקופתו של הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון המקוריים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולנו מסתמכות על אודות טענות התלמוד ומחלוקותיהם התפתחו הודות ל פירושים ייחודיים בו.

בהיעדרו אצל מקומות מגורים דין הרחב, מורה התורה הוא החכם אם הרב הגדול. היא בעצם ואלה אחראי מאוד בדבר תחזוקת הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל פסיקת פסקי הלכות וקיום המשפט, בנושאי אישות, גיור וממונות.

בתי מדרשות ובתי כנסיות

כללי "ברכת יצחק", מוסקבה

בתי מדרשות הם המשטח העיקרי ללימוד התורה, ובבית כנסת הם המשטח להתכנס וש בזמן שלוש התפילות היומיומיות (שחרית, מנחה ומעריב), בשבתות ובחגים מוסיפים עוד תפילה בשם תפילת מוסף. בימי אחר וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לפעמים הוא ידועה בשם "בית מקדש מעט", המתארת את שם טוב דירות המקדש שעד חורבנו הינו ארגון התורה והקדושה ברחבי העולם.

Report this wiki page